קורס שייט מתקדם IYT Off Shore באיים הקנריים

אומנם זו לא הייתה החוויה האוקיינית הראשונה שלי, אבל תמיד כשמדברים על הפלגה באוקיינוס יש תחושה שונה באוויר... גובה הגלים, עוצמת הרוח, אורך הגלים, המרחבים הפתוחים לחלוטין, לווייתנים, דולפינים, וזמן האיים המפורסם.

כשהתחלתי לשבת לתכנן את המסלול ואת התכנים המקצועיים לקראת הקורס (שייט מתקדם IYT OFF SHORE), חשבתי איך אני יכול להעניק לתלמידים חוויה שהיא שונה משייט בים התיכון הסגור והאהוב שלנו, ולאפשר להם לעשות דברים חדשים. ההחלטה נפלה - הפלגות ארוכות, החזקת משמרת, בדיקת ספינה והכנת ספינה לקראת הפלגה ארוכה, ניווט חופי ובניית מסלול הפלגה תוך התחשבות במטאורולוגיה ומזג אוויר סוער, תפעול ספינה בצוות מצומצם (זה מה שקורה בלילה, כשכל מי שלא נמצא במשמרת ישן...) ועל הדרך להוסיף תכנים מגוונים כמו הפלגה בסירה של 49 פיט, תמרוני מנוע מתקדמים, עבודת שחרור וקשירת חבלים עם איש מקשר או מכשיר קשר, בלמים, חוקי דרך מתקדמים ועבודה בסביבה של גאות ושפל.

כולם הגיעו נרגשים לקראת ההפלגה, וברגע שהצגתי את המסלול המיועד ההתרגשות אפילו גדלה. הכנות הספינה קוימו בצורה דקדקנית: מנוע, מפרשים, משאבות, תיקי נטישה, מערך וונטות, ציוד מטבח, ציוד ניווט והכנת רשימת קניות מסודרת, ולאחר מכן נפלה ההחלטה הספונטנית לנצל את ירידת הרוח ולצאת להפליג כבר בלילה הראשון לחצייה של 120 מייל בין איים (כ-24 שעות).

פתחנו בתכנון מסלול: קורס אמיתי, קורס מצפני להגאי, נקודות שינויי קורס ומגדלורים שאנחנו מצפים לראות, יציאה לים וחישוב דוויאציה. יצאנו לדרך, הרמנו מפרשים, והתחלנו את דרכנו לעבר פוורטה וונטורה. הירידה בעוצמת הרוח באמת באה לטובתנו. התחלנו את הדרך בשילוב מנוע ומפרשים (MOTOR SAILING) והמשכנו על המפרשים בלבד כאשר הרוח החלה להתחזק. נכנסנו למרינה בלילה, נתקנו רתמות חיים וירדנו לרציף. עצירה ראשונה, ארוחת ערב בספינה. עייפים אך מרוצים הלכנו, סופסוף, לישון.

התעוררנו בבוקר והתכוננו ללג השני - הפלגה של חצי דרך חזרה למרינה המפורסמת ביותר בשרשרת האיים - מרינת לאס פלמאס בגרנד קנרייה. זו מרינה מאורגנת מאוד, גדולה מאוד ובעלת המון חנויות צ'נדלריס (חניות לציוד ימי). ממרינה זו יוצאת כל שנה רגטת הARC - רגטה ענקית של חציית האוקיינוס האטלנטי, חגיגה אמיתית של שייטים בכל הרמות, החל בשייטים שחוצים לראשונה, ועד לשייטים שביצעו עשרות חציות.

בחצייה הקצרה הזו, הרוח כבר הייתה חזקה יותר - 25 קשר יציב עם משבים של עד 35 קשר. נזהרנו ביציאה מהריף שבקצה פוורטה וונטורה, שם רואים גלי אוקיינוס מתנפצים על הריף. אחרי לג נחמד הגענו למרינה, ניגשנו לרציף האורחים, שילמנו בעד העגינה, והובלנו אל הרציף שלנו ללילה הקרוב. במרינה זו ראינו אנשים שחיים על הסירות שלהם, מתקנים מיוחדים, בנייה יצירתית על הסירות, וציוד שנפוץ לראות לקראת חצייה.

ללג השני יצאנו קצת יותר מאוחר, בכל זאת – מתוקף היותנו ימאים, חובה ללכת לראות מה יש לחנויות מסביב להציע. המרינה נמצאת בתוך נמל גדול בתוך מפרץ, ולכן ביצענו את היציאה בMOTOR SAILING כנגד הרוח על מנת לא להפריע לתנועת הספינות בנמל הגדול, ולאחר מכן התחלנו לגלסס לכיוון הפינה של המפרץ והיציאה לים הפתוח. כשהגענו ליציאה הדממנו מנוע והפלגנו ברוח צד יציבה של 30 קשר עם משבים של עד 42, רוח חזקה. הפלגנו במפרשים מצומצמים והרוח הלכה והתחזקה, עד שבסופו של עניין הפלגנו עם ראשי וחלוץ קטנטנים.

בערב, קצת לאחר השקיעה, הגענו למרינה רדזול (המרינה הראשונה ממנה יצאנו) על מנת לקחת DAN BOUY (מצוף אדם בים). התיישבנו לאכול ארוחת ערב במסעדה איטלקית נפלאה וחזרנו לסירה לישון לקראת התכנון הבא. בשלב הזה התחילו העניינים להשתנות: בדקנו תחזית וראינו רוח צפון צפון מזרחית של 25 קשרים על פי שלושת האתרים שבדקנו. ציפינו לקצת יותר ובהתאם לזאת תכננו להפליג למרינת סאן סבסטיאן באי לגומרה. בבוקר התארגנו ליציאה והתחלנו להפליג דרומה לכיוון שינוי הקורס לאי לגומרה, כאשר התכנון באותו היום היה לבצע הפלגה ללא GPS  ולהסתמך רק על ניווט חופי, תכוונים, D.R, שינויי קורס מדוייקים ותיקוני שגיאת מצפן, אך הרוח לא שמעה כנראה את התחזית, ועלתה עד לרוח מדומה של 50 קשר בגבית (רוח אמיתית אפילו יותר!) החלטנו לקצר את הלג ונכנסנו למרינה הנחמדה ביותר סאן מיגל, בצידה הדרום מזרחי של טנריף, שם ביצענו שעורי תאוריה, הסתכלנו על הסירות מסביב, שתינו בירה ונהנו מהשמש...

כולם הבינו את מהות המשפט המפורסם: "בים כל תוכנית היא מקור לשינויים".

בבוקר לאחר שנכנסנו למרינה החלטנו לצאת לעוד טעימה מהים והוא הזכיר לנו את עוצמתו – ברוח הזאת, שעה הפלגה על מנוע צפונה שווה לרבע שעה הפלגה על מפרש דרומה, ואני מדבר על מפרש חלוץ בגודל שלהערכתי אינו עולה על 4.7 מ"ר (מפרש של סירת לייזר תחרותית קטנה).

לסיכום: יאכטה 49 פיט, מפליגה עם מפרש בגודל 4.7 מ"ר, ברוח מדומה של 50 קשר, במהירות של 8 קשר מעל הקרקע!!! אותי זה פשוט מדהים.

 

אבל הלילה האחרון באמת היה שובר השיאים - אין ברירה, חייבים להחזיר את הסירה למרינת הבית ברדזול, שנמצאת 32 מייל צפונה למיקומנו הנוכחי - נגד הרוח!  אכלנו ארוחת ערב, וההחלטה התקבלה - יוצאים מיד לים. חולקו משמרות: מי שעייף שילך לישון ומי שערני לוקח משמרת ראשונה. יצאנו לים והסירה עבדה מאוד קשה - רוח מדומה של 50 קשר ומעלה, וגלים בגובה עד 5 מטרים. הפלגנו נגד הים משעה 24:00 בלילה במשך כ-8 שעות, עם ראשי בגודל של מפית לשם היציבות ומנוע שקודח כנגד הים... סיימנו את ההפלגה מותשים אבל עמדנו בכך, וזכינו לתחושת ניצחון מטורפת!!! כאשר נכנסנו למרינה מלאים במלח על חליפות הסערה ועל הפנים (על אף הSPRAY HOOD) מנהל חברת ההשכרה אמר לי שספינה נוספת יצאה לים בלילה אך הם חזרו על עקבותיהם).

 

הלכנו לנוח ולאכול ארוחת צהריים (בשלב זה אני כבר נרדמתי עם הראש על השולחן במסעדה).

החבר'ה עברו את המבחן המסכם בחוקי דרך בהצלחה, ובכך סגרנו את חובותינו לקורס ולהפלגה.

מה שנשאר זה ללכת לחגוג בקרנבל בעיר הגדולה בטנריף!!!

 

את סיכום החוויה אני אבצע בקצרה: כאשר מדברים על הפלגה במזג אוויר סוער יש 3 פרמטרים עיקריים שאליהם חייבים להתייחס:

1.    הספינה - היא שיחקה אותה.

2.    מזג האוויר - היה טוב יותר וטוב פחות אבל מה שבטוח הוא שלא היה משעמם.

3.    הצוות - הפרמטר החשוב ביותר ובמקרה הזה פשוט לא יכולתי לבקש חבורת ימאים ואנשים טובים מאלו, לעבור איתם את החוויה! גדי, קיריל, דוד, סלבה ועמנואל - תודה רבה לכל אחד ואחת מכם!!!!

 

אני מקווה שיצר הסקרנות ואהבת הים ימשוך גם אתכם להתנסות מדהימה כזו, לים הגדול, למזג האוויר החזק, לימאות האמיתית...

מקווה שנהנתם לקרוא ואשמח להארות, הערות ושאלות,

זיו אכנשטיין 

zivitali@gmail.com, 054-6371382  

נתראה על הרציף

מרץ 2014

הרשמה לניוזלטר של דרך הים
לקבלת עידכונים שוטפים מדרך הים אנא מלאו את הפרטים הבאים:
  • שם:
  • דוא”ל: