מיומנו של סקיפר – חלק ד' ואחרון

לחלק א' של המסע – לחצו כאן

לחלק ב' של המסע – לחצו כאן

לחלק ג' של המסע – לחצו כאן -

מעשה ברוח חלשה, גוגל טרנסלייט וריבת אננס:

כאמור בחלק הקודם של המסע, לא מעט נתקלנו ברוח חלשה ולעתים חלשה ביותר. לכן בעת הנעת הסירה עם מנוע, צרכנו יותר דלק מהמתוכנן. וכשלפנינו תחזית לחמישה ימים (ואף פעם אל תאמינו ליותר משלושה קדימה) של רוח שואפת לאפס בדיוק בעת ההגעה לארגנטינה, החלטנו שעדיף לא להיתקע בסיטואציה מביכה, וכדאי לקפוץ למרינה הקרובה ביותר, לפני שהרוח יוצאת לחופשה, ולתדלק.

וכך שינינו את הקורס ושמנו חרטומנו אל פלורניאופוליס, ברזיל.

״Land a hoy!״ פשוט נפלט ממני, כמו מאיזה מלח אחרי הפלגה של שנה בים וגרט דילג מהמטבח לקוקפיט. 32 ימים של רק סירה, ים, ים וגרט. לא פשוט לשני אנשים בלבד להשיט סירה לתקופה כל כך ארוכה בים. מנוחה תעשה לנו טוב. אפילו לילה אחד של שינה ברצף, יהיה אחלה צ׳ופר.

עגנו בלילה, עייפים למדי, אכלנו מרק כתום של עדשים דלורית וקשיו.

בחוץ פעם ראשונה שיכולתי לראות את הקונסטלציה של מזל עקרב במלוא הדרה.

בבוקר התעוררנו למראה באמת מלבב. חוץ מהעובדה שהמים ירוקים ולא טורקיז, זה נראה כמו איזה שומר מסך.

גרט-״ישנתי כמו תינוק״

ים-״ישנתי כמו תינוק מת״.

אדמה. הדבר הכי בולט, כשאני וגרט מסתובבים קצת בחוף ומנסים להבין איך ומה ואיפה, זה הריח. ריח של אנושות. אחרי חודש של ריח ימי מונוטוני זה בום בפנים. אוכל, ביוב, בושם, מכוניות, שמפו ומנגל. אנחנו מסריחים את הסביבה בטירוף.

אף אחד לא יודע מילה באנגלית. אפילו לא yes ו- no . לקח יותר מיום עד שאיזו ברזילאית גאונה אחת מהמועדון שייט הקרוב חשבה על גוגל טרנסלייט. חוץ מזה שנגמר לחבר׳ה במועדון ההצגות פנטומימה שלי, כולנו שמחנו מאוד. מפה לשם הדלק הגיע לסירה (ולא הפוך...) ואפילו קצת מים מהברז היחיד בכל העיר בערך עם מי-שתיה.

באחד הסיבובים שלנו מצאתי במיני-סופר אננס ענק. ושני תפוחים.

וכך אנחנו מרימים עוגן ועוזבים חיש מהר את סנטה קטרינה (ברברה פוגשת את גרט בבואנוס איירס ועל כן יש לוח זמנים...)

הרוח (שעכשיו שיש דלק, היא מתרגשת ומתחילה לנשב במרץ) נושאת איתה מתוך הסירה ריח מטמטם של ריבת אננס ותפוח שמתבשלת עכשיו לצד לחם שנכנס הרגע לתנור.

נו ים, תהיה אמיתי

אני באמת לא יודע איך לסכם את ההפלגה מאפריקה לאמריקה ואת המפגש עם האוקיינוס. זה היה ארוך, דומה, שונה, מטיש, מלהיב. אני שמח על ההפלגה הזו עם כל מה שהביאה. נסיון שווה.

כמה דברים שאף אחד לא מספר על האוקיינוס:

  • יש ציפורים בים. גם במרחק של 2000 מייל מכל יבשה. ואלו לא ציפורים נודדות, הים הוא הבית. אין לי מושג איך הן עושות את זה ותמיד נחמד לראות אותן עושות אווירובטיקה מעל הגלים.
  • יש מלא עננים באוקיינוס ושמיים כחולים הם לא מצרך נפוץ. המקום היחיד שהעובדה הזאת מצוינת הוא בספרי ניווט שמימי...
  • זה נכון לכל מקום, אבל בים זה דרמטי במיוחד- תקלות פשוט צצות בחושך, בים גבוה ואם אפשר, אז כשיורד גשם. תקלה ממש רצינית תצריך גם ברד ברקע (;

 

ריו לה פלטה

המשפך הענק של ׳הנהר הכסוף", שעל צידו הדרום מערבי ממוקמת בואנוס איירס, ועל צידו הצפון מערבי מונטבדאו, בירת אורוגואי. העומק באיזור רדוד וכל אניות הסוחר מפליגות בתעלה עמוקה ומסומנת במצופים, אל הנמלים הגדולים בסביבה. הגענו לפתח התעלה בחושך ביחד עם עוד שלוש אוניות סוחר באורך 250 מטר. מי נכנס קודם? שאלה טובה, מה שבטוח זה שאני הייתי משוכנע שהערב נהפוך למכשול ניווט. לעד. אומנם אז הייתה יכולה להיות על המפות החדשות נקודה קטנה על שמנו, אבל אני שמח שההזדמנות לא עלתה בגורלי.

וזהו, כאן מסתיים לו המסע המופלא שלי, לא לפני שאקנה לגרט אלפאחורס, הוא לא טעם את טעמם מעולם.

הרשמה לניוזלטר של דרך הים
לקבלת עידכונים שוטפים מדרך הים אנא מלאו את הפרטים הבאים:
  • שם:
  • דוא”ל: