פלוטילת פסח בטורקיה

אני מתעוררת משנת צהריים טרופה, המיטה מתנדנדת קלות.

לרגע קצר הדירה שאני גרה בה כבר שלוש שנים לא מוכרת לי ואני לא מבינה איפה אני אמורה לקשור את הקטמרן שניגשת עכשיו לרציף…

ואז אני נזכרת.

לפני כמה שעות נחתנו בארץ אחרי שבוע יוצא מגדר הרגיל של הפלגה במפרץ גוצ'ק, בשעה טובה חזרנו לטורקיה אחרי תקופה ארוכה מדי….  והראש עמוס אינספור חוויות מופלאות.

יצאנו לשתי פלוטילות במקביל: פלוטילת תלמידים בת 5 יאכטות, אליה יצא צוות מרשים: אבי מויסה, עמית אורן, תמיר טל, נועם פרנס וגלעד מהרל, ופלוטילת משפחות בת 13 יאכטות, אליה יצאו זיו אכנשטיין, גיל גולדשטיין, ירין דביבוביץ' ואנוכי. סך הכל צי מרשים במיוחד של 18 יאכטות, 117 אנשים זהב, בניהם שחקן מוכר, בחור שעובד בהפעלות לילדים, המון רופאים, בשלנים מצויינים, ברמנית שפינקה בקוקטיילים, מורה ליוגה, קונדיטורית, ועוד אנשים מוכשרים וחכמים, ו-24 ילדים יפים ומצחיקים אחד אחד, שעל היום הראשון שבו הכירו התקבצו ונעשו חברים טובים – "חיל הצוציקים מהחלל החיצון".

זו הפעם ה-11 שאני יוצאת לשוט על יאכטה בחו"ל, ואין ספק שזו המשמעותית והעוצמתית ביותר מבניהן עבורי: זו פעם ראשונה שאני יוצאת בתור צוות, וזו זכות גדולה להיות חלק מצוות בפלוטילה כזו.

קשה להעביר חוויה רגשית חזקה בכתב, אבל דמיינו לעצמכם שבוע של שייט בטורקיה המדהימה, עם הרים ירוקים שגולשים לתוך מים צלולים, אוכל מעולה, ראקי משובח, רוחות פצצה שנשבו כל השבוע (תדלוק של שבוע ב30 אירו?! מי שמע על דבר כזה?!), זכינו בהפתעות של מחוץ לעונה – 3 ימי שמש חמימים עם משחקי מים, דינגיס, קיאקים וסאפים.

לעומת זאת הפלגנו כמה שעות במבול שוטף במהירות 9 קשרים, התנסינו בלילה עם סופה אימתנית במהלכה התרוצצנו כל הצוות על הרציף בין סירה לסירה והרצנו בדיחות עם הסקיפרים שמצאו את עצמם באמצע חופשה מבלים בלילה לבן במבול. עוד זכינו להנות מדולפינים כמיטב המסורת, הצעת נישואין (היא אמרה כן!), שלושה ימי הולדת (מתוכם יומולדת 10 לעלמה החמודה שזכתה במסיבת הפתעה בקאפי קריק – אחד המפרצים היפים!), משחקי חפש את המטמון, 15 שעות ביממה של מוזיקה וריקודים על היאכטות, מסיבת ריקודים סוערת במפרץ הקסום קרקורן, שיעור על כוכבים, משחקי תיאטרון – לבכות מרוב צחוק.

ערב שירה, קבלת שבת, ארוחת חג שני, סיור בספינות נהר, האכלת צבי ים, טיפוסים לראש ההר, טיולים בעתיקות, מדורה סביבה עשינו משחקי שירים, הפלגת זריחה, ביקור בחמאם טורקי, מורשת קרב על פיראטים, ועוד ועוד..

ובכל מקום שהגענו – לאן שלא מסתכלים – רק דגלים צהובים. כאילו שכרנו איזור שייט פרטי רק לדרך הים, ובכל מקום הטורקים יצאו מגדרם כדי לתת לנו להרגיש בבית – תענוג אמיתי.

אז לסיכום – אני רוצה להגיד תודה ענקית לכל המשתתפים שנהנו, ובזכותם נהננו כל כך גם אנחנו, ולצוות המדהים שלמדתי ממנו המון – זיו, ירין וגיל. אוהבת אתכם נורא, ומצפה בכליון עיניים לפעם הבאה.

אין על החופשות האלה בעולם! צאו להפליג!!!

מיקה אור שני (אפריל 2014)