קורס סקיפרים משותף, אם ובת. “כמו ‘הישרדות’ ו’האח הגדול’ ביחד”

פורסם במגזין Xnet :   

מירב יעיש ובתה נוגה עלו על יאכטה ויצאו להפלגה של שבוע באיי יוון כדי להוציא רישיון. הן חוו סערות רבות, חיצוניות ופנימיות – והתוצאה: “הטיול מאוד חיזק את הקשר שלנו”.

יש אנשים שהים הוא חבר עבורם, ויש כאלה שרואים בו אויב. מירב יעיש, מטפלת ברפואה סינית, רואה בים חבר קרוב; עד כדי כך קרוב, שהיא החליטה שגם את הראיון הזה נקיים בלב הים התיכון. נפגשנו במרינה בהרצליה, עלינו על אחת היאכטות, ויעיש מיד הפגינה את השליטה שלה בתחום. “מה שהכי חשוב לעשות לפני שיוצאים לים, זה דיאלוג עם הרוח”, הסבירה, ובאותו זמן התרוצצה לאורכו ולרוחבו של הסיפון, מתחה חבלים, לחצה על כפתורים. אחר כך, כשהתרחקנו מהחוף, היא פשוט נהנתה: נרגעה, קיבלה אנרגיות טובות, התחברה לטבע.

כבר הרבה שנים שיעיש אוהבת את הים, אבל בקיץ שעבר היא עברה התמקצעות בנושא: לרגל יום הולדתה ה-50 ויום ההולדת ה-18 של בתה נוגה, החליטה להעניק לה ולבת מתנה מקורית – קורס סקיפרים בן שבוע ביוון, מטעם מועדון השיט דרך הים, שבסיומו מקבלים רישיון להשיט במדינות רבות בעולם יאכטה בגודל של עד 200 טון במרחק של עד 16 ק”מ מהיבשה. אז עכשיו יעיש ובתה הן סקיפריות מקצועיות – אם כי בארץ הן חייבות לשהות על כלי שיט יחד עם איש צוות בעל רישיון ישראלי – אבל שתיהן אומרות שמה שהן קיבלו בקורס, זה הרבה יותר מרישיון.

קורס סקיפרים משותף, אם ובת.  "כמו 'הישרדות' ו'האח הגדול' ביחד"

קורס סקיפרים משותף, אם ובת.  "כמו 'הישרדות' ו'האח הגדול' ביחד"

אנשים חשבו שהשתגעתי

מירב יעיש (51), כיום תל-אביבית, נולדה בנס ציונה, בכורה מבין חמישה ילדים, והייתה “ילדה חרוצה אבל ביישנית ועם חוסר ביטחון בסיסי”, לדבריה. לימודי קראטה, שאליהם רשמה אותה אמה, עזרו לה “לחזק את הביטחון העצמי, לבסס הגנות ולהתמודד בצורה טובה עם פחדים, דבר שעזר לי במהלך החיים וגם בים”, היא אומרת.

בצבא שירתה כמש”קית גיוס, ובמהלך השירות הכירה את מי שהיה בעלה, לו הייתה נשואה במשך 17 שנים, ואיתו הביאה לעולם את בתה נוגה (19). אחרי שחרורה מצה”ל עבדה בתפקידי ניהול בגופים ציבוריים שונים, ולאחר לידת בתה, ובעקבות פריצת דיסק שעברה ושגרמה לה להיחשף לרפואה הסינית, החליטה ללמוד את התחום ולהתפטר מהעבודה לשם כך. “נוגה והרפואה הסינית נולדו יחד”, היא אומרת. “כשהחלטתי לעזוב את העבודה שלי לטובת לימודים, היו אנשים שחשבו שהשתגעתי: לא הבינו למה אני עוזבת משרה מכובדת כדי ללמוד מקצוע חדש שבוודאי יספק לי משכורת הרבה יותר נמוכה. אבל הייתה גם תמיכה. אמא שלי אמרה שחשוב שאני אלך עם הלב ושאעשה מה שנכון לי”.

הרפואה הסינית קירבה אותה לפעילות גופנית, והיא החלה לעסוק בשחייה, ביוגה ובריצה וכן עשתה מדיטציה ונהגה ללכת בחוף הים. הקפיצה למים (תרתי משמע) התרחשה בעקבות חבר שהחליט להיות סקיפר. “הוא היה חורש את הספרים ולומד, ואני הייתי מציצה ומנסה לראות למה כל כך קשה להפוך לסקיפר”. בהתחלה היא לא חשבה ללכת בעקבותיו, אבל מטופלים שסיפרו לה על שיט חלומי שבהם השתתפו, עוררו את סקרנותה, וכשנתקלה בפייסבוק במודעה על קורס סקיפרים, קפצה על ההזדמנות. “כל שנה אני חוגגת לנוגה יום הולדת בחו”ל; חוסכת שקל לשקל כדי לצאת איתה לטיול השנתי שלנו. הפעם רציתי להכין לה מתנה מיוחדת. כשקפצה לי המודעה על קורס הסקיפרים, הבנתי שמדובר בהרפתקה מיוחדת, שהעלות שלה זהה לטיול בן שבועיים באירופה, ועוד עם ערך מוסף: שתינו נהיה סקיפריות”.
ביולי 2018 יצאו השתיים למסע של שבוע יחד עם מדריך ושלושה נוסעים נוספים, והתמודדו עם אתגרים לא פשוטים. “אני מעולם לא הפלגתי, לא חוויתי את העולם הזה, וחששתי שלא אתחבר אליו”, אומרת הבת, נוגה. “האתגר הכי גדול היה להיות שבוע שלם עם אנשים שאני לא מכירה, ובין השאר לחלוק איתם תורנויות בישול, מטבח, ניקיון ושטיפת כלים. גם פיזית זה לא היה קל: היו ימים עם גלים מאוד גבוהים; היו לילות שבהם הרגשנו את התנודות של היאכטה, וזו הרגשה מאוד לא נעימה, במיוחד כשיש בחילות”.

מוסיפה אמה: “זה כמו להשתתף ב’אח הגדול’ וב’הישרדות’ יחד. כמו ב’אח הגדול’, נסגרנו בתא עם אנשים שאנחנו לא מכירות, והיינו איתם כל היום. בהתחלה קיבלנו חוברת הדרכה וכמה שיעורים פרונטליים, ואחר כך כל אחד מהמשתתפים היה נעשה סקיפר ליום אחד והתחיל לנווט את היאכטה בליווי המדריך. בימים היינו מפליגים בין האיים, ובערב הטלנו עוגן במקומות שאין בהם כלום: לא רציף מסודר, לא חשמל, לא מים – רק הרבה סלעים וים.

“במהלך השיט את צריכה לעשות הכל: לתכנן את המסלול, להתחשב בכיוון הרוח, לפתוח שני מפרשים ולארגן לעצמך את האוכל באמצעות דיג או לקנות אותו, אם יש חנויות בסביבה. את גם אמורה להסתדר עם כל הנוכחים ולהתמודד עם תנאי מזג אוויר שונים, כולל סערות וגלים גבוהים. יום אחד הפלגנו בין האיים ונכנסו לאזור צר עם רוחות שממש טלטלו את היאכטה שלנו וגרמו לחוסר יציבות, אז כולנו ישבנו בצד הגבוה של היאכטה, עם הרגליים קדימה. באחד הלילות עצרנו במפרץ פתוח. הים היה גלי, והיאכטה היטלטלה כל הזמן. היו לנו בחילות, ולא הצלחנו לישון. ברגעים כאלה את מרגישה חסרת אונים; אין לך שליטה. גם כשניסיתי להחזיק את ההגה ולנווט, היאכטה לא תמיד הגיבה בזמן. זה היה מלחיץ”.

קורס סקיפרים משותף, אם ובת.  "כמו 'הישרדות' ו'האח הגדול' ביחד"

קורס סקיפרים משותף, אם ובת.  "כמו 'הישרדות' ו'האח הגדול' ביחד"

קורס סקיפרים משותף, אם ובת.  "כמו 'הישרדות' ו'האח הגדול' ביחד"

הייתי גאה בה

אבל עם כל האתגרים והסערות הפנימיות והחיצוניות, ואולי דווקא בגללם, מערכת היחסים בין האם לבתה מאוד התחזקה במהלך הטיול ליוון, ועל כך שתיהן מסכימות. “הטיול הלימודי הזה חיזק את הקשר שלי עם אמא”, אומרת נוגה. “הוא גם לימד כל אחת מאיתנו הרבה דברים שממש לא קשורים ליאכטות, כמו איך להתמודד במצבים שהם לא נעימים, ואיך להיות האחת בשביל השנייה. עברנו יחד חוויה מדהימה של אמא ובת, וזה קרה ממש רגע לפני שהתגייסתי לצבא והתחלתי בחיים הבוגרים שלי”.

האם, מירב, מצאה את עצמה מתגאה בבתה פעמים רבות במהלך הקורס המיוחד הזה. “ראיתי את ההתנהלות של נוגה בכל מיני מצבים לא קלים, והייתי גאה בה”, היא מחייכת. “היא הייתה אומרת לי: ‘אמא, מספיק שאני איתך, אז בטוח שהכל יהיה בסדר’ – וככה הבנתי שאני יכולה לסמוך עליה הרבה יותר ממה שחשבתי. הרוגע שלה, האינטואיציה, ההפנמה, היכולת להתמודד עם כל מיני מצבים מורכבים שבהם נתקלנו – כל אלה אפשרו לי גם ללמוד ממנה ולקבל השראה מהכוחות הפנימיים שלה”.

נוגה מוסיפה שהשהייה בלב ים העניקה לה כלים מקצועיים ואישיים. “בסופו של דבר נהניתי בטירוף. הקורס וכל מה שעברנו פתחו בפניי עולם שלא הכרתי. קיבלתי כלים מקצועיים שעוזרים לי עכשיו בשירות הצבאי שלי כתצפיתנית, במיוחד כשמדברים על רוח ואזימוט. גם למדתי להסתדר עם אנשים שאני לא מכירה במקום שבו לא תמיד נוח לי. למדתי לבלוע את הצפרדעים, ובתוך כל זה גם למצוא את המקום הפרטי שלי”.